לחץ חברתי (חברה או חבורה) - פשיעת בני נוער

לאחרונה, ייצגנו בתיק מתוקשר, שבו חבורה של נערים ונערות ביצעו מעשה סדום בנערה בת גילם. החבורה החליטה להתנקם בנערה, חברתם לשעבר, על כך שהפיצה שמועה על נטיותיו המיניות של נער אחר. החבורה פיתתה אותה להגיע לחצר בית הספר, ואז שלוש הנערות שבחבורה היכו את הנערה, ואילצו אותה לבצע מין אוראלי בנער שעליו הפיצה את השמועה. המעשה הונצח באמצעות הטלפון הסלולרי של אחד הנערים, וכל הנערים צפו באופן פאסיבי מן הצד

 

בבית המשפט, ייצגנו את אחד הנערים, אחד מן המעורבים פאסיבית: נער ללא עבר פלילי, מוכשר בצורה בלתי רגילה, תלמיד מחונן, שזו לו הסתבכות ראשונה ויחידה. הנער היה תלמיד מצטיין, השתתף בכיתת מחוננים, בן מסור להוריו, ואף עבד בשנות הפנאי. לאף אחד לא היתה מילה רעה אחת לומר עליו, וכל שנאמר עליו היה טוב ומפרגן. האמת להיאמר, כמעט לכל הנערים והנערות הנאשמים היו נתונים אינדיבידואליים טובים, אך כאשר חברו לחבורה - עשו מעשה נוראי ואכזרי.

 

נתון מרכזי שעולה מן המחקרים שנעשו לגבי התנהגות קבוצתית של מתבגרים, למשל בתחום עבירות המין בקבוצה, מלמד על נטייה ברורה בקרב בני נוער לבצע עבירות בחבורה ( kjellgren, 2006). ברור שמתבגרים מבצעים פשעים גם כיחידים, אולם עולה כי אצל בני נוער, השפעת הלחץ החברתי של מתבגרים בני גילם משחקת תפקיד גדול הרבה יותר מאשר אצל עברייני מין מבוגרים

 

מסקנה זו מעלה את הצורך לבחון פתולוגיות של קבוצות מתבגרים ולפתח טכניקות מניעה בכדי לחסן נוער מושפע. ישנם חוקרים, שסבורים שצריך לללמד טכניקות פרו-סוציאלית, בכדי להטמיע במתבגרים את המחוייבות לפרוש מחבורה שעושה מעשים מכוערים, במקום שעצם הנוכחות מחזקת את מנהיגי הקבוצה הדומיננטים  (Banyard, Moynihan and Plante, 2007).

  

כאשר מבינים את הסיטואציה החברתית שהביאה להתנהגות הבלתי מקובלת הזו , קל יותר למנוע אותה. בגיל ההתבגרות, כאשר המתבגר מגבש את זהותו, החברה מהווים קבוצת התייחסות חשובה ביותר. כאן נבנות נורמות "המחייבות" את חברי הקבוצה, נוצרת מדרגיות של מעמד חברתי וקיימת תחושה של לכידות קבוצתיתנוכחות החבורה מעניקה לכולם תחושה של בטחון והעזה. לחיי החברה היבטים חיוביים ושליליים. התמיכה הריגשית שבני הקבוצה מעניקים זה לזה, היא אחד ההיבטים החיוביים. החברה מאפשרים ביטוי רגשות חיוביים ושליליים, והמתבגר יכול לדבר לפניהם בגלוי על רגשותיו, חששותיו, ועל עימותים עם הוריו

 

בצד היתרונות, יש לחבורה גם חסרונות. המסגרת מכתיבה צורות התנהגות, לבוש, דיבור וכדומה, העלולות לבוא על חשבון פיתוח הטעם האישי ולפעמים על חשבון זכויות הפרט. יש בה לחץ מסויים לקבלת דעת הכלל, ונכונות גדולה מדי להיכנע לחץ זה עלולה לגרום להיווצרות התנהגות של ההולך בתלם. לחבורה השפעה לא רק על המתבגרים שבקבוצה, אלא גם על אלה שמחוצה לה

 

ישנם מתבגרים שאינם משתייכים לחברה, והם נחלקים לשלושה סוגים: כאלה שהיו רוצים להיות שייכים אך אינם מתקבלים, כאלה שאינם מקובלים או אפילו דחויים, ואף כאלה שאין להם עניין בחברה והם מרגישים טוב מאוד כעצמאיים, או שהם מסתפקים בחבר טוב. לגבי מתבגר הרוצה להשתייך אך נדחה מהווה החבורה גורם מאיים - חוסר יכולתו להשתלב בה עלול להוביל לתוצאות שליליות לגביו, הן בדימוי עצמי נמוך ולפעמים-בהתנהגות החבורה כלפיו. באשר לעצמו, עלולות להתפתח השקפות אנטי - חברתיות והוא עלול לראות באי הכללתו בחבורה אות לפגמים באישיותו

 

אנו כעורכי דין המייצגים קטינים, נתקלים רבות בכתבי אישום המיוחסים לקטינים המבצעים עבירות בחבורה, מחד שואבים תעצומות שליליות מהפעילות הקבוצתית, ומאידך נתפסים ונשפטים יחד עם שותפיהם לחבורה

 

ואכן, עבירות רבות המיוחסות לבני נוער מבוצעות בצוותא על ידי יותר מקטין אחד. לביצוע בצוותא יש משמעות הן מבחינת עצם קביעת האחריות המשפטית והן מבחינת העונש.

 

חוק העונשין קובע בסעיף  29 מי הם אלו שייחשבו מבצעי העבירה וקובע כי:

 "אין נפקא מינה אם כל המעשים נעשו ביחד, או מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר."

 

כך, במקרה בו מספר קטינים נטלו חלק בתקיפה ממשית של המתלונן, והכו בו ואחרים עמדו מסביב ומעורבותם הייתה פאסיבית יותר, ייתכן שגם הקטינים שלא היכו בעצמם את המתלונן ייחשבו כחלק ממבצעי העבירה, אם תרמו בדרך כלשהי לביצועה. למשל, אם אפשרו את ביצועה, בכך שמנעו מהמתלונן להימלט או להזעיק עזרה.

 

פעמים רבות אנו נתקלים בתגובות של קטינים והוריהם, שכלל לא הבינו שעצם נוכחותם במקום ביצוע העבירה ותמיכתם, גם אם פאסיבית, במבצעי העבירה, הופכת אותם לחלק מהמבצעים.

מובן שבית המשפט, בבואו לגזור העונש יתן דעתו לחלקו של כל אחד ואחד מהנאשמים, ככל שניתן להבחין ביניהם, ומן הסתם עונשו של התוקף באופן פיסי יהא חמור מזה של מי שעמד סביב ורק עודד אותו בנוכחותו, אך לא הרים יד, ועדיין די בעצם פתיחת התיק הפלילי וההעמדה לדין.

 

חשוב לדעת, כי בעבירות רבות, נחשב הביצוע בצוותא על פי חוק לנסיבה מחמירה שיש בה כדי להחמיר בעונש הקבוע בצדה של אותה עבירה ממש המבוצעת על ידי יחיד.

 

כך ,למשל, עבירות התקיפה ותקיפה חבלנית, הופכות לעבירות "בנסיבות מחמירות" אם בוצעו על ידי  שני מבצעים או יותר בצוותא והעונש הקבוע בצדן מוכפל.

 

אגב, גם עבירת האינוס נחשבת לחמורה פי כמה, אם בוצעה בחבורה והעונש הקבוע בצידה גדל בצורה משמעותית.

 

ואם נחזור למקרה אותו תיארנו, קשה לעמוד שווה נפש מול דבריו של הנער, כשנחקר במשטרה. הוא אמנם פירט באופן מלא את מה שעשה, אך בסיום החקירה אמר משהו בסגנון הזה: "אני מצטער על מה שעשיתי, אבל אני עדיין מעדיף את אלה שעשו לה את זה, על פניה...". הייתכן?? האם דין הקבוצה חזק יותר מערכים מוסריים? מדוע מתבגרים טובים עושים מעשים רעים, כשהם בקבוצה?

 

אין ספק שכוחה של קבוצה חזק יותר מכוחו של היחיד - לטוב ולרע. חבורת חסמ"בה המיתולוגית גם היתה חבורה של קטינים, אלא ששם מדובר בחבורה ספרותית, שגייסה את הכח הקבוצתי לפעילות חיובית, ואילו כאן בענייננו, פעלה בקבוצה על פי אמות מידה של רוע מזוקק. אבל הרעיון דומה – היחיד כשהוא פועל בקבוצה, פועל על פי אמות מידה אחרות, ופעמים רבות שואב כח וזהות מן הקבוצה, ופועל אחרת ובדרך שאינה מאפיינת אותו כיחיד.

 

החסמ"בה - "הסוד המוחלט בהחלט" הוא כוחה של ההשתייכות לקבוצה. איך זה שדין החבורה כל כך חזק? מדוע מה שאיננו מעלים על דעתינו לעשות לבד, אין לנו שום עכבות לעשות בקבוצהמדאיג, נכון

 

 אז מה עושים? איך לוודא שבנינו או בתנו לא ימצאו עצמם עם חבריהם על ספסל הנאשמים?

 

התשובה ברורה - תפקידנו ואחריותינו, הוא להיות מעורבים ומעורים בחיי ילדינו, לבדוק את קבוצת השווים שלהם, לומר את דעתינו בצורה ברורה וסמכותית. במקביל, החינוך מהבית צריך להיות חזק וערכי מספיק, כדי שנדע לסמוך על ילדינו המתבגר, כאשר הוא מצטרף לקבוצה, לדעת בבירור מהם גבולות האסור והמותר, כדי שיידע לומר "לא" לדין הקבוצה - כאשר היא "פוקדת" עליו לבצע "פקודה בלתי חוקית (ובלתי מוסרית) בעליל.

www.youthlaw.co.il/cp60_פשיעת-נוער-ולחץ-חברתי.aspx

איילת לוינרסקי    טל. 052-8955544    ayeletlev@adhdcenter.co.il                                                                                            Design: Edna Ricklin's studio

לייבסיטי - בניית אתרים