רשימת מאמרים:
עזרה לנוער בסיכון
צריכת אלכוהול וגיל ההתבגרות


 
 
 
עו"ד מירב נוסבוים


עו"ד אלי בניה
 

אל תדאג, אתה לא לבד...  עזרה לנוער בסיכון
אם נקדיש את כל המשאבים לטיפול בנוער, לא נאלץ לשלם ממון רב בעתיד.

עורכי הדין אלי בניה ומירב נוסבוים, מתמחים בייצוג נוער, לאחרונה חברו לקצינת מבחן לשעבר, והקימו פורטל משפטי לנוער בפלילים, המרכז תכנים מקצועיים - משפטיים וטיפוליים, והכל מתוך ראייה חברתית רחבה. הבאנו כאן את המשפט הפותח באתר, אך מפנים אתכם לחוות האתר עצמו, על כל תכניו והבטיו.


אודותינו:

תקופת ההתבגרות הינה תקופה סוערת בחייו של האדם הצעיר. הנער המתבגר מתפתח פיזית, רגשית ונפשית, ומנסה לגבש את זהותו, הוא בודק את גבולות המותר והאסור, ומנסה להגדיר לעצמו את השתייכותו החברתית.

לפעמים, במודע או שלא במודע, כשהמתבגר פועל מתוך חוסר שיקול דעת, העדר הכוונה נכונה, נגררות חברתית שולית או סתם מתוך שעמום, משיקה תקופת ההתבגרות גם למישור הפלילי. 
 
ההשקה הזו באה לפעמים לידי ביטוי בחיכוכים שונים עם החוק: שימוש בסמים, אלימות בבית הספר ובמשפחה, גניבות פריצות ולפעמים אף חמור מכך. הסתבכות בפלילים איננה בהכרח עדות לדפוסים עבריינים, אלא הרבה פעמים זעקה טיפולית לעזרה מקצועית.

כאמור, עניינו של הקטין שונה מהותית מזה של הבגיר, ואף הכתמתו בפלילים עלולה להשפיע על מהלך עתידו, באופן קיצוני הרבה יותר מאשר על הבגיר.

אנו נכנסים לתפר הייחודי הזה, של ההשקה בין נוער ופלילים, כאשר המומחיות שלנו היא בתחום הפלילי של חוק הנוער, המגבש את הכללים המנחים והפרוצדורה המיוחדת לענישה של הנער המתבגר שהסתבך בעבירות פליליות, וכן אפשרויות הטיפול בו. אנו עורכי דין המומחים במשפט פלילי ועוסקים בייצוג בני נוער אשר הסתבכו בפלילים מול רשויות החוק השונות ובבתי המשפט.

אנו מאמינים שכל נער ונערה הם עולם ומלואו, גם אם מעדו והסתבכו. אנו מאמינים שניתן וצריך לעשות הכול על מנת להחזירם לתלם ולתפקוד נורמטיבי, שכן בני הנוער הם עתידנו.
באתר חדשני ותקדימי זה, תמצאו מידע רב בנושאים שונים הקשורים לגיל ההתבגרות וכן תוכלו לקבל תשובות לשאלות שמדאיגות אתכם: למה הסתבך הבן? מי ידריך את הבת לקראת החקירה הפלילית? איך לסגור את התיק שנפתח?
 
עוד תמצאו באתר מאמרים, כתבות וחומר מקצועי שנכתב בידי גורמים טיפוליים שונים ומגוונים, אשר צברו ניסיון רב בטיפול בבני נוער.
אנו עובדים שנים רבות בתחום מיוחד הזה של נוער בפלילים. פיחתנו מומחיות חסרת תקדים, משום שאנו רואים בתחום הזה שליחות מיוחדת.
 
אך חשוב לזכור: הפתרונות והעצות באתר אינן תחליף להתייעצות ממוקדת עם עורך דין או המטפל המקצועי. האתר מיועד למקד את הבדיקה שלכם, ומומלץ ונכון בכל מקרה, לקבוע פגישה, לקבל ייעוץ. לגופו של מקרה, על מנת שתוכלו להבטיח את עתידו המוצלח של בנכם/בתכם.
 
אלי בניה, עו"ד, מירב נוסבוים, עו"ד, אילנית סהר, עו"ס

 

 
 
 
עו"ד מירב נוסבוים


עו"ד אלי בניה
 

צריכת אלכוהול וגיל ההתבגרות
כתבה וערכה: יפה צוברי

א.  יין ואלכוהול בעולם העתיק, בצנרות, באסלאם וביהדות
ב.  צריכת אלכוהולת והשתכרות בקרב מתבגרים צעירים בארצות הברית, ישראל ואירופה
ג.  גיל מזערי שבו מותר לשתות אלכוהול במדינות שונות בעולם
ד.  מתבגרים צעירים פחות רגישים לאלכוהול ממבוגרים, אך רגישים יותר לתוצאות צריכתו
ה.  מצגת על השפעות אלכוהול וסמים על מוחם של מתבגרים צעירים
ו.   תוצאות של שתייה נורמטיבית בקרב מתבגרים.
ז.   השפעות של צריכת אלכוהול על ההתפתחות (כולל התפתחות מינית)
ח.  גורמי סיכון לצריכת אלכוהול בגיל ההתבגרות המוקדם (שאינם ייחודיים לצריכת אלכוהול)
ט.  גורמי הגנה לצריכת אלכוהול בגיל ההתבגרות המוקדם (שאינם ייחודיים לצריכת אלכוהול)
י.   גורמי סיכון וגורמי הגנה ייחודיים לאלכוהול אצל מתבגרים
יא. ציפיות שנקשרות לאלכוהול הן גורם סיכון
יב. גורמי סיכון וגורמי הגנה לצריכת אלכוהול בשלהי גיל ההתבגרות


   
א. יין ואלכוהול בעולם העתיק, בנצרות, באסלאם וביהדות

שתיית אלכוהול היא מנהג ידוע ומקובל משחר ההיסטוריה האנושית. עדויות לכך נמצאו בממצאים ארכיאולוגיים בארץ ובעולם: גתות לדריכת ענבים ולאיסוף התירוש, כלי חרס שבהם נשמר היין, עדויות לייצור וצריכת יין בציורי קיר במערות ובמקדשים עתיקים ועוד.
 
אצל היוונים והרומים אף נמצאו אלים מיוחדים לנושא זה: דיוניסוס אצל היוונים ובכחוס אצל הרומים שלכבודם נערכו פולחני יין. (באבור (1996) מזכיר שני טיפוסים עיקריים של אלכוהוליסטים, על שם האלים היווניים אפולו ודיוניסוס. היוונים והרומים ייחסו לאפולו שליטה עצמית, שיקול דעת ויצירתיות ואילו לדיוניסוס ייחסו שתיינות, מתירנות מינית ותוקפנות.
 
בנצרות היין מקודש גם כן ובטקס המיסה שנערך בכל יום ראשון בכנסייה מחלק הכומר יין ולחם למאמינים, זכר לסעודה האחרונה של ישו עם שנים עשר השליחים ערב חג הפסח.
 
על פי ציוויי האסלאם, חל איסור מוחלט על שתיית משקאות אלכוהול, זהו חארם. איסור זה מסתמך על פסוק בקוראן "השטן מבקש להצית טינה ושנאה ביניכם באמצעות יין והימורים, ולהרחיק אתכם מהזיכרון של אלוהים ומתפילותיכם. האם לא תימנעו מאלה?" (קוראן, 5:90). פסוק זה תוגבר על ידי פרשנויות מאוחרות שגרמו לאיסור מוחלט של משקאות אלכוהול,
בקרב שני הזרמים העיקריים (סונה ושיעה). לקבוצות אחדות באסלאם (סופים) עשוי להיות פירוש אחר בנושא זה.[1]

אצל טייכמן, מ. (2001). מנקטר האלים לכוס התרעלה. תל אביב: רמות. עמ' 123.
 
   

כבר ממקורות היהדות הקדומים אנו עדים למודעות האדם לשתי הפנים של האלכוהול. השמות שבהם מכונה משקה האלכוהול במקורות היהדות מעידים על כך: יין ו שֵׁכַר, יין בהיבט החיובי ושכר בהיבט השלילי של שכרות ואבדן חושים ודרך. היין גורם לשמחה כפי שנאמר בתהילים ק"ד, ט"ו: "יין ישמח לבב אנוש",ולמרגוע "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש" (משלי, לא, ו), אך הוא עלול להמיט קלון ואסון על המגזים בצריכתו. דוגמה קיצונית לאבדן דרך והתבזות בהשפעת משקה אלכוהול אנו מוצאים בתורה בתיאור סופם הבזוי של שתי דמויות שיש ביניהן קווים מפרידים ואף מקבילים: נוח ולוט. נוח ניצל מהמבול בשל צדיקותו לעומת העולם החוטא שסבב אותו ולוט ומשפחתו (לבד מאשתו) ניצלו מהשמדת סדום ועמורה בזכות צדיקותו של אברהם (דודו של לוט). למרות ההבדלים ביניהם, שניהם מגיעים בסוף ימיהם להתבזות ולניצול מיני של ילדיהם, כאשר היו שיכורים. בסיפור נוח נאמר: וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר, וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה [...] וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ, וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן (בראשית ט, כ-כד). בסיפור של לוט: וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת-אֲבִיהֶן יַיִן [...]וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת-לוֹט, מֵאֲבִיהֶן (בראשית יט, לג-לח).
היין מילא תפקיד חשוב בחיי הפולחן בארץ ישראל כמו בכלל העולם העתיק. בבית המקדש היה ניסוך היין חלק קבוע מסדר הקרבת הקרבנות היום יומי. גם בטקסי השבת והחג הפרטיים ממלא היין תפקיד מרכזי: בקידוש בלילות שבת וחג, בהבדלה בין קודש לחול ובחובת ארבע הכוסות בליל הסדר.


ב. צריכת אלכוהול והשתכרות בקרב מתבגרים צעירים בארצות הברית, ישראל ואירופה

צריכת אלכוהול בראשית גיל ההתבגרות היא תופעה רווחת ביותר. בארצות הברית ב-2005 נמצא כי 43.9% מתלמידי כיתה ח' צרכו אלכוהול אי פעם ו-64.2% מתלמידי כיתה י'. הנתונים המקבילים לשנה האחרונה ולחודש האחרון הם 36.7% ו-18.6% בקרב תלמידי ח' ו58.2% ו-35.2% בקרב תלמידי י'. עוד נמצא בסקר זה כי 19.5% מתלמידי ח' ו-42% מתלמידי י' כבר הספיקו להיות שיכורים לפחות פעם בחייהם. 64% מתלמידי ח' ו-84% מתלמידי י' דירגו את הנגישות לאלכוהול קלה או קלה מאוד. אמנם כמחצית מהתלמידים בכיתות האמורות דירגו את השתייה של חמש משקאות אלכוהול ויותר פעם או פעמיים בכל סוף שבוע כמסוכנת מאוד, אך רק כשליש דירגו את השתייה של משקה אחד או שניים, כמעט כל יום, כמסוכנת מאוד.  
הנתונים המקבילים מישראל לגבי השימוש באלכוהול בשנה האחרונה:[2]
 

קבוצת גיל
12–13
13–14 (כיתה ח')
14–15
15–16 (כיתה י')
16-17
17-18
שתו אלכוהול בשנה האחרונה
30%
38%
45%
56%
60
71

 
אין לנו נתונים מישראל לפי קבוצות גיל אלה לגבי צריכת אלכוהול בחודש האחרון.לגבי כל קבוצת הגיל 12–18 נמצא ש-37.2% שתו משקה אלכוהולי בחודש האחרון ו-61.3% שתו משקה אלכוהולי אי פעם.
מההשוואה בין נתוני הצריכה של מתבגרים בארצות הברית וישראל אפשר ללמוד ששיעורי הצריכה בשנה האחרונה של תלמידי כיתה י' בארצות הברית זהים לאלה של עמיתיהם מישראל (58.2% בארצות הברית לעומת  56% בישראל). גם בנתוני השימוש בשנה האחרונה של תלמידי כיתה י"ב – 71% בישראל לעומת 70.6% בארצות הברית. לגבי תלמידי כיתה ח' מלמדים ממצאי הסקרים כי ילדי ישראל שתו יותר אלכוהול בשנה האחרונה מעמיתיהם בארצות הברית: 38% לעומת 36.7%.[1]
יש לציין כי בארצות הברית נרשמת מגמת ירידה בצריכת אלכוהול (וגם סמים) מזה שנים רבות (ראה שרטוט על אחוזי שימוש בחודש האחרון מ-1975 עד 2007).

גם בישראל נרשמה ירידה בצריכת אלכוהול ב-2005 בהשוואה ל-1995 (49.4% לעומת 61.9%), אך בהשוואה ל-2001 שבה דיווחו 47.3% על שתיית משקה אלכוהול בשנה האחרונה, נרשמה ב-2005 עלייה קלה בצריכת אלכוהול בקרב מתבגרים. באירופה המגמה השולטת (בשנים 1995, 1999 ו-2003 שבהן נערך סקר
 
הנתונים מאירופה מדאיגים הרבה יותר
בסקר הכלל אירופי האחרון על צריכת חומרים פסיכו-אקטיביים בקרב תלמידים בני 15–16 אפשר למצוא נתונים על שימוש באלכוהול אי פעם רק משתי מדינות: נורווגיה: 84% והולנד 92%. כנראה שברוב המדינות נתון זה אינו רלוונטי שכן שיעור השותים אלכוהול אי פעם בקבוצת גיל זו עומד על 100%. לגבי שאר המדינות הנתונים המרביים של צריכת אלכוהול שהסקר מציג הם מהשנה האחרונה. להלן לקט של נתונים ממדינות שחורגות מהממוצע השנתי (בשני הכיוונים) ולהשוואה גם נתוני שכרות בשנה האחרונה באותן מדינות (בקרב בני 15–16):
 
מדינה
CZ
DK
AU
DE
GR
UK
MT
IE
SZ
NL
FR
FI
PT
SE
GL
IS
TR
ממוצע
שתייה שנה אחרונה
95
95
93
93
91
91
90
88
88
85
80
80
78
77
73
64
35
83
שכרות שנה אחרונה
68
82
69
77
37
68
38
72
49
46
29
64
32
55
70
47
16
53
 
לפענוח קיצורי המדינות: http://www.greenbuilder.com/general/countries.html
 
מעניין להבחין כי ישנן מדינות שבהן שיעורי השתייה בשנה האחרונה גבוהים מהממוצע אך שיעורי השכרות נמוכים מהממוצע, למשל, יוון, מלטה, שוויץ והולנד. בחלק מהמדינות שיעורי השתייה הם בשיעור האירופי הממוצע לקבוצת
 
גיל זו, וגם בהן שיעורי השכרות נמוכים מהממוצע, למשל, צרפת ופורטוגל. כנראה, שבמדינות אלה רגילים לשתות שתייה מתונה וחלקן מדינות שידועות בתרבות שתיית היין שלהן (ולא בירה).
 
הנתונים על שכרות בקבוצת הגיל המקבילה ובתקופה המקבילה בארצות הברית הם: בקרב תלמידי כיתה י' (גיל 16) דיווחו 35.1% על שכרות בשנה האחרונה, בקרב תלמידי ח' – 14.5%, בקרב תלמידי י"ב – 51.8%. כנראה שהגיל הגבוה (21) שבו מותר לצרוך אלכוהול במדינה זו משפיע לטובה, ורק מסיבה זו שיעורי השכרות והצריכה במדינה זו נמצאים בשליטה.
בסקר האפידמיולוגי מן התקופה המקבילה בישראל (2005) דיווחו 24.65% מהמתבגרים (בני 12–18) על שכרות בשנה האחרונה. אין בסקר פילוח של השתכרות לפי קבוצות גיל.
יש לציין כי כל הממצאים הנזכרים כאן הם מתוך סקרים שנערכו בקרב תלמידים בבתי ספר (נוער לומד).
 
טבלה מסכמת: שיעורי השימוש (באחוזים) באלכוהול בקרב מתבגרים בישראל, ארצות הברית ומבחר מדינות באירופה
 
כיתה ותקופת
צריכה
ישראל
ארה"ב
נורווגיה
הולנד
צ'כיה
דנמרק
צרפת
פינלנד
שבדיה
גרינלנד
איסלנד
טורקיה
ח' אי פעם
 
 
61.3
43.9
אין נתונים
 
 
אין נתונים
 י' אי פעם
64.2
84
92
י"ב אי פעם
76.8
אין נתונים
ח' שנה אחרונה
38
36.7
אין נתונים
אין נתונים
י' שנה אחרונה
56
58.2
76
85
95
95
80
80
77
73
64
35
י"ב שנה אחרונה
71
70.6
אין נתונים
אין נתונים
ח' חודש אחרון
 
 
 
37.2
18.6
 
 
 
אין נתונים
י' חודש אחרון
35.2
י"ב חודש אחרון
48
 
 
ג. גיל מזערי שבו מותר לשתות אלכוהול במדינות שונות בעולם

הגיל שבו מותר לצרוך אלכוהול באירופה נמוך יותר מאשר בארצות הברית. יש לציין שארצות הברית היא בין המדינות היחידות בעולם שבהן הגיל המזערי שבו מותר לצרוך אלכוהול הוא 21. מדינות נוספות בקטגוריה זו הן: פרגוואי (לקנייה – גיל 18), אינדונזיה, עומן, פקיסטן, איחוד האמירויות, אוקראינה, איי פיג'י.
אף שבארצות הברית קיים האיסור של גיל 21 לגבי צריכת אלכוהול, אין למגבלה זו משמעות ממשית בתחום של קניית משקאות אלכוהול בחנויות ומרכולים משום שכמעט בכל המדינות בארצות הברית יכול קטין לקנות משקה אלכוהול כאשר הוא מלווה בבן משפחה (מונח שהפרשנות לגביו רחבה ביותר).[2]
 
ברוב מדינות אירופה הגיל שבו מותר לשתות אלכוהול במסעדות, בארים וכדומה הוא 18 (זהו גם הגיל שנקבע בישראל וברוב מדינות העולם), אך במדינות רבות באירופה עומד גיל זה על 16, למשל בחלק מהמחוזות באוסטריה, בלגיה, צרפת (לבד ממשקאות חריפים), גרמניה (לבד מבירה מזוקקת), איטליה, לוקסמבורג, פורטוגל, שוויץ (לגבי יין, בירה וסיידר), בריטניה (בירה, יין וסיידר כאשר מדובר בקטין שסועד עם מבוגר יותר). ישנן מדינות באירופה שבהן אין כלל גיל מזערי בעניין זה: הונגריה, מלטה, מולדובה (לבד מיין ומשקאות חריפים), מונטנגרו, נורווגיה.  
 
 
ד. מתבגרים צעירים פחות רגישים לאלכוהול ממבוגרים אך רגישים יותר לתוצאות צריכתו

מעטים המחקרים שבדקו את הרגישות הביולוגית של מתבגרים לאלכוהול בשל מגבלות אתיות של מתן אלכוהול למתבגרים לצורכי מחקר. מחקרים שנערכו במתבגרים של בעלי חיים גילו שמתבגרים פחות רגישים ממבוגרים לרוב התוצאות של צריכת אלכוהול. תחומי חוסר הרגישות של מתבגרים לאלכוהול כוללים רמזים להגבלת הצריכה, ובהם רגישות פחותה מאשר למבוגרים בתחומים אלה: פגיעה מוטורית בשל צריכת אלכוהול, דיספוריה (תסמונת המתבטאת במצבים של חרדה, חוסר מנוחה, אי-נוחות ודיכאון), פגיעה חברתית ודיכוי מערכת העצבים המרכזית, חמרמורת (hangover). מתוך המחקרים המעטים בתחום אפשר ללמוד שחוסר רגישויות אלה לאלכוהול מתבטאות בעיקר בראשית גיל ההתבגרות. Behar ועמיתיו (1983) ציינו חוסר רגישות זה בממצאיהם "התרשמנו מהשינוי הקטן בהתנהגות שחל אצל ילדים אחרי ששתו מנת אלכוהול, אשר עשויה הייתה לגרום לשכרות בקרב אוכלוסיית בוגרים." רגישות פחותה זו של מתבגרים לתוצאות השליליות של אלכוהול עשויה לאפשר שתייה בכמויות גדולות ולתרום לשתייה המרובה בכל הזדמנות של שתיית אלכוהול בקרב מתבגרים בהשוואה למבוגרים (4.9 משקאות ביום בקרב שותים בני 12-20 לעומת 4.2 משקאות בקרב בני 21-25 ו 2.6 משקאות בקרב בני 26 ומעלה). חוסר רגישות דומה לאלכוהול נמצא בקרב מי שבהיסטוריה המשפחתית שלהם יש אלכוהוליזם.
בניגוד לחוסר הרגישות של המתבגרים לרוב ההשפעות של אלכוהול, הם הרבה יותר רגישים ממבוגרים לחלק מההשפעות, ובהן הקלה ביצירת קשרים חברתיים במינונים נמוכים של צריכת אלכוהול. השפעה זו על יצירת קשרים חברתיים עשויה לעודד צריכת אלכוהול בקרב מתבגרים. מחקרים בבעלי חיים הראו גם שמתבגרים רגישים יותר מבחינת הפגיעה בהתפתחות המוח והזיכרון. צירוף זה של רגישויות לאלכוהול הוא הפחות מתאים בעבור מתבגרים, דהיינו רגישות פחותה לרמזים שבדרך כלל גורמים למיתון השתייה, בה בעת מעודדת צריכה מוגברת של אלכוהול, אך כמויות מוגברות אלה מחריפות את הרגישות הקיימת בלאו הכי של מתבגרים לפגיעה של אלכוהול בתפקוד ההיפוקמפוס (אזור במוח) והזיכרון המרחבי.
 
 
ה. מצגת על השפעות אלכוהול וסמים על מוחם של מתבגרים צעירים

המצגת ממחישה את הממצאים כי מתבגרים צעירים פחות רגישים להשפעות האלכוהול בתחום השכרות ותופעות הלוואי שהיא גורמת (יכולים לצרוך כמויות גדולות יותר ממבוגרים מבלי להשתכר), ואינם רגישים לשיבוש של אלכוהול בתחום המוטורי וקואורדינטיבי. לעומת זאת הם רגישים יותר ממבוגרים בתחום של פגיעה בזיכרון ובמנגנונים קוגניטיביים במוח. המצגת מסבירה את התפתחות המוח בגיל ההתבגרות ואת ההשפעות של צריכת אלכוהול וסמים אל התפתחות זו.
 
 
ו. תוצאות של שתייה נורמטיבית בקרב מתבגרים

במחקר שנערך בקרב מתבגרים (גיל ממוצע 16.96) נמצא אצל מי שצרכו אלכוהול בחצי השנה האחרונה שכמעט שלושה רבעים דיווחו על לפחות בעיה אחת שקשורה לצריכת אלכוהול: 29.6% התעלפו או איבדו את הכרה, 47.7% עשו מעשים שעליהם התחרטו למחרת, 16.2% התעמתו עם בני משפחה על רקע של צריכת אלכוהול, 16.6% היו מעורבים בעימות מילולי או פיזי עם מישהו שאינם מכירים. 44.1% דיווחו על שלוש בעיות או יותר שקשורות לצריכת אלכוהול (מתוך 15 בעיות אפשריות) בחצי השנה האחרונה.
צריכת אלכוהול בקרב מתבגרים נקשרה גם לשורה של התנהגויות אובדניות, בהן חשיבה על כך, ניסיונות התאבדות והתאבדויות. במחקר שנערך בקרב מתבגרים שזוהו כמתנזרים מאלכוהול בחודש האחרון, שתייני אלכוהול במידה מעטה (שתו 1-5 פעמים בחודש האחרון), ושתייני אלכוהול במידה בינונית או רבה (שתו 6 או יותר פעמים בחודש האחרון), נמצא קשר ליניארי בין רמת השתייה לבין אובדנות.
ממצאי המחקר העלו כי מתבגרים שצורכים אלכוהול מצויים בסיכון גבוה יותר לקיום יחסי מין ולמעורבות ביחסי מין שיש בהם סיכון (למשל, עם כמה בני זוג). בסקר על התנהגויות שיש בהן סיכון בקרב מתבגרים בארצות הברית מ-2005 נמצא כי 26.2% מבני כיתה ח' ו- 21.1% מבני כיתה י' מתוך המתבגרים שקיימו יחסי מין, נמצאו בהשפעת אלכוהול או סמים בהתנסות המינית האחרונה. במחקר באותו נושא שנערך בקרב תלמידי מכללה בארצות הברית נמצא כי שתיית אלכוהול נמצאה קשורה למין לא מתוכנן ולא מוגן. סטודנטים שדיווחו על השתכרות בגיל צעיר יותר נמצאו בסיכון גבוה יותר למין לא מתוכנן ולא מוגן בהשוואה למי שדיווחו על השתכרות בגיל מבוגר יותר. למשל, 31.2% מהסטודנטים שהשתכרו לראשונה בגיל 12 או דיווחו שהאלכוהול "גרם" למין לא מתוכנן, בניגוד לפחות מ- 5% בקרב מי שמעולם לא השתכרו.
 

ז. השפעות של צריכת אלכוהול על ההתפתחות (כולל התפתחות מינית)

במחקרים פרוספקטיביים (מתמשכים בעתיד) ורטרוספקטיביים (בדיקת נתונים מן העבר) בקרב בני אדם נמצא ששימוש באלכוהול הוא מנבא מהימן לשימוש בעייתי באלכוהול ולתלות באלכוהול ובסמים. בסקר מסוים נמצא שבקרב מי שהתחילו לצרוך אלכוהול בגיל 14 או פחות, שיעור התלות באלכוהול עמד על 40% ובקרב מי שצרכו אלכוהול מגיל 21 או פחות שיעור ההתמכרות עמד על 10% בלבד. עם זאת, עדיין לא ברור אם צריכת אלכוהול בגיל צעיר מתחילה באופן מקרי או כבר אז זהו סימן לצריכה בעייתית של אלכוהול בשלב מאוחר יותר בחיים. למשל, ישנה הצטברות של עדויות
 
לכך שהחצנה של בעיות בגיל צעיר הם תהליכי התפתחות שבעקבותיהם צפויה הפרעת שימוש באלכוהול והם גם מגבירים את הסבירות לצריכת אלכוהול בגיל צעיר, כאשר צריכה זו בגיל מוקדם היא סמן שמתווך הפרעות של צריכת אלכוהול בגיל מבוגר יותר.
ייתכן גם שחשיפה לאלכוהול בגיל צעיר משנה את תהליכי ההתפתחות של גיל ההתבגרות, בהם השפעות ארוכות טווח על תפקודים נירו-התנהגותיים אשר מגדילים את הנטייה לשימוש לרעה באלכוהול בגיל מבוגר יותר. אכן ישנן עדויות שצריכת אלכוהול כרונית כבדה בגיל ההתבגרות קשורה לחסרים קוגניטיביים וכן לשינויים בפעילות המוח ובמאפייני מבנה של המוח. חלק מחסרים נירו-קוגניטיביים אלה עשויים להטרים את השימוש באלכוהול ומהווים גורמי סיכון לצריכת אלכוהול מזדמנת בגיל ההתבגרות או לצריכה ניכרת. גורמים נירו-קוגניטיביים אחרים עשויים להיות תוצאה של צריכה זו בגיל ההתבגרות. נושאים אלה עדיין דורשים בדיקה במחקרי אורך.
במחקרים שנערכו בבעלי חיים (מסיבות אתיות) ניסו לבדוק את הקשרים שבין צריכת אלכוהול בגיל ההתבגרות לבין צריכת אלכוהול בבגרות והאם חשיפה לאלכוהול בגיל ההתבגרות משאירה תוצאות נירו-התנהגותיות.
 
תמצית הממצאים בבעלי חיים:
-  נמצא שצריכת אלכוהול רצונית בגיל ההתבגרות מגבירה את השימוש באלכוהול בבגרות, מגבירה את ההתנהגות של "ערגה" לחומר
   וסבירות למעידה, לצריכה חוזרת, ומחריפה את השימוש המוגבר כתגובה לגורם מלחיץ.
-  צריכת אלכוהול בגיל ההתבגרות נמצאה קשורה לחוסר רגישות להשפעה המשככת (סדטיבית) של אלכוהול ולפגיעה בתפקוד
   המוטורי
, באופן כזה שחוסר רגישות זה ממשיך גם בבגרות, וייתכן שהוא גורמת לזיקה גבוהה יותר לצריכת כמויות גדולות של אלכוהול
   בבגרות.
חשיפה מתמשכת לאלכוהול בגיל ההתבגרות עשויה לגרום לפגיעה בזיכרון שתתמיד גם בבגרות.
-  מתבגרים נמצאו רגישים יותר ממבוגרים לפגיעה מוחית בעקבות צריכת אלכוהול הוללת (binge drinking) שגורמת לנזקים במגוון
   אזורים במוח, כולל חלקיו הקדמיים.
חשיפה רבה לאלכוהול בראשית גיל ההתבגרות מגבירה את כמות ההורמון הזכרי (טסטוסטרון) בבעלי חיים זכרים, אינה גורמת
   לשינוי ברמת ההורמון באמצע גיל ההתבגרות ומדכאת את רמות הטסטוסטרון בבגרות הצעירה ובבגרות.
חשיפה רבה לאלכוהול בראשית גיל ההתבגרות משנה את רמות ההורמונים של גיל זה ואת התזמון של הופעתם. בנקבות גרם
   האלכוהול לשינוי בריכוזים של הורמונים אלה ולהתבגרות מינית מאוחרת.
-  בניגוד לכך, בקרב זכרים גרמה חשיפה מתמשכת לאלכוהול, שהתחילה לפני גיל ההתבגרות והמשיכה בגיל זה גרמה, להגברה של
   התנהגות תוקפנית ורמות טסטוסטרון ולהתחלה של התנהגות מינית, אף שנמצאו במחקרים גם עיכובים בהתפתחות 
   המינית שקשורים לרמות מוגברות של טסטוסטרון. 
 
 
ח. גורמי סיכון לצריכת אלכוהול בגיל ההתבגרות המוקדם (שאינם ייחודיים לצריכת אלכוהול)

מזג ואישיות
מוסכם על הכול שתכונות מזג מיוצבות כבר בגיל צעיר ביותר (למשל, בלידה או בינקות), הן מושפעות מהתורשה והן היבטי התנהגות יציבים למדי אשר משפיעים על התגובות הרגשיות וההתנהגות. קיימים מחקרים אחדים אשר מקשרים בין מזג לבין צריכת אלכוהול בראשית גיל ההתבגרות ובאמצעו. טובמן ווינדל (1995) מצאו שמזג קשה יותר (מאופיין ברמת פעילות גבוהה, משימתיות מעטה, חוסר גמישות, גישה נמנעת, אי סדירות ביולוגית ומצב רוח ירוד), מנבא רמות גבוהות יותר של בעיות אלכוהול בקרב מתבגרים באמצע גיל ההתבגרות. גם מחקרים מתחום מחקרי האישיות תומכים בכיוון זה. למשל, נמצאו מתאמים חיוביים עקיבים בין חיפוש ריגושים לבין רמות גבוהות של צריכת אלכוהול בקרב מתבגרים. קלונינגר ואחרים (1988) מצאו (במחקר בקרב בני 11) שרמה גבוהה של חיפוש חידושים, תלות גבוהה בפרסים ורמה נמוכה של הימנעות מהינזקות ניבאו צריכת אלכוהול בהמשך. מחקרים אחרים דיווחו על מתאמים מהימנים בין תוקפנות וסממנים של חוסר שליטה בהתנהגות (למשל, פעילות עבריינית, אימפולסיביות וקושי בריסון של תגובות) לבין רמות גבוהות של צריכת אלכוהול בגיל ההתבגרות. נראה שתכונות רבות שנמצאו במחקרים שנזכרו נובעות ממקור משותף הקשור ליכולת שליטה מעטה ולחוסר סדירות בהתנהגות.
 
בעיות התנהגות בילדות
מחקרי אורך פרוספקטיביים אחדים תומכים בקשר שבין החצנה של בעיות התנהגות בילדות (תוקפנות פיזית, אלימות וסימנים של הפרעת התנהגות) לבין התפרצות של בעיות באלכוהול בגיל צעיר, והפרעות של שימוש באלכוהול בבגרות. כמו כן, במחקרים פרוספקטיביים לטווח קצר נמצאו מתאמים בין תוקפנות שקשורה בתת-חִבְרוּת בילדות לבין היפראקטיביות ורמות גבוהות של צריכת אלכוהול בגיל ההתבגרות. במחקר פרוספקטיבי שנערך בקרב 755 בנים בני שש נמצא שהתנהגויות הורסות ((disruptive (למשל, מעורבות בקטטות, היפראקטיביות, והתנהגויות מתנגדות) שנמדדו בגיל שש ניבאו באופן מהימן השתכרות או צריכת סמים לפני גיל 14.
במחקר פרוספקטיבי אחר דיווחו ג'ונסון ואחרים (1995) שצריכת אלכוהול בגיל צעיר שלא נענתה בסנקציה נמצאה קשורה עם יותר בעיות התנהגות בגיל 10 עד 12, והחריפה את אותן בעיות התנהגות בשנות המעבר מילדות מאוחרת לראשית גיל ההתבגרות. במחקר בקרב מדגם של 166 מתבגרים בטיפול בשל שימוש באלכוהול ובסמים, דיווחו בראון ואחרים (1996) ש-47% ענו על הקריטריונים של הפרעת התנהגות על פי המהדורה השלישית המתוקנת של DSM. מתבגרים בטיפול שאובחנו בעלי הפרעת התנהגות נמצאו מעורבים בכמויות גבוהות יותר של צריכת אלכוהול (למשל, יותר ימים בחודש שבהם שתו אלכוהול), היו להם יותר בעיות שקשורות לאלכוהול, וסבלו מיותר תסמיני גמילה מאלכוהול בשנתיים שבהן נערך המחקר.

ראה ביבליוגרפיה של (גם לגבי החוקרים האחרים הנזכרים)
 
 
לסיכום, ספרות המחקר מרמזת באופן ברור שהופעה של בעיות התנהגות מרובות בקרב ילדים בני 10 עד 15 מנבאת הפרעות שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בהמשך והפרעות נפשיות של תחלואה כפולה. כמו כן, ישנם שיעורים גבוהים של תחלואה כפולה של בעיות נפשיות בקרב מתבגרים בטיפול בגין הפרעות שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים.
 
עד היום, שיבושים (disorder) בילדות, לבד משיבושים של התנהגות הורסת, ובהם חרדה ודיכאון, לא נחקרו במידה נרחבת בכל הקשור לצריכת אלכוהול בראשית גיל ההתבגרות, למרות שמתוך ספרות המחקר הנוגעת לבוגרים, נמצאו שיעורים ניכרים של תחלואה כפולה של חרדה ודיכאון בקרב אלכוהוליסטים בוגרים.
גורמי משפחה
קשיים במשפחה נמצאו תורמים לצריכת אלכוהול ולהתנהגויות בעייתיות בקרב מתבגרים. למשל, עימותים רבים בין ההורים וחוסר שביעות רצון בזוגיות ביניהם, נמצאו קשורים לצריכת אלכוהול רבה יותר בקרב מתבגרים. גם רמות גבוהות של אירועים משפחתיים מלחיצים ואלימות במשפחה נמצאו קשורים להתחלה של צריכת אלכוהול בגיל צעיר ולמעורבות רבה יותר בכך בגיל ההתבגרות.
 

ט. גורמי הגנה לצריכת אלכוהול בגיל ההתבגרות המוקדם (שאינם ייחודיים לצריכת אלכוהול)

מזג ותמיכה רגשית
לצד מחקרים שהעלו ממצאים על הקשר שבין מזג לבין צריכת אלכוהול בגיל ההתבגרות נמצאו גם מחקרים על המזג כגורם הגנה, בקרב קבוצות שנמצאות בסיכון גבוה לצריכת אלכוהול. במחקר פרוספקטיבי ארוך טווח של וורנר וסמית (1992), שנערך בקרב ילדים להורים שצורכים אלכוהול ממעמד סוציו-כלכלי נמוך, נמצא שסגנון של גידול ילדים (בילדות המוקדמת) מלווה בחיבוקים, הבעת חיבה ורגשנות, נמצאו קשורים לסיכון נמוך יותר של צריכת אלכוהול ותופעות שליליות אחרות בגיל ההתבגרות ובבגרות. ההסבר של החוקרים לממצאים אלה הוא שילדים אלה הפיקו תמיכה רגשית וחברתית לעתים קרובות יותר וביתר עוצמה מסביבתם. תמיכה זו תרמה לפיתוח מיומנויות חברתיות וקוגניטיביות שמתאימות לגילם, אשר אפשרו התפתחות נורמטיבית, והונצחו בכל מהלך חייהם. התפיסה של טיב ההסתגלות משלבת בין ממצאים נוגדים אלה הנוגעים למזג כגורם סיכון וגם גורם הגנה, בראייה שתכונות המזג משפיעות בדרך שקשורה לזיקה, קרבה (למשל, מושפעים על ידי ביטוייהם הפיזיים והחברתיים ומשפיעים עליהם).

גורמי הורות
נמצאו ארבעה תחומים שבהם זוהו קשרים משמעותיים בין מעשי ההורים בילדות לשימוש באלכוהול בקרב מתבגרים:
- טיפוח מצד ההורים (מידת החום הרגשי והתמיכה של ההורים) נמצא קשור בעקביות לפחות שימוש באלכוהול בגיל ההתבגרות. הורים
  שמתבגריהם רואים אותם יותר אכפתיים, דואגים ותומכים, מגדלים צאצאים שמתחילים בצריכת אלכוהול בגיל מבוגר יותר ובכמויות פחותות
  יותר.
- הורים שמשגיחים על ילדיהם יותר או מי מציבים ואוכפים כללי התנהגות הגיוניים, גם מגדלים מתבגרים שמתחילים לצרוך אלכוהול בגיל
  מבוגר יותר ובמידה מעטה יותר. הורים אלה קובעים כללים מפורשים לגבי גבולות של התנהגויות מותרות (למשל, שעת חזרה מבילוי,
  שעות ביום שיש להקדיש ללימודים), ותגובות הגיוניות שנאכפות באופן עקבי כאשר הכללים מופרים.
- גם משכי זמן ממושכים יותר שההורים מבלים עם ילדיהם נמצאו משפיעים על צריכת כמויות פחותות של אלכוהול בגיל ההתבגרות.
- לתקשורת רבה יותר בין ההורים למתבגרים נמצאה השפעה דומה.
  כל דרכי התנהלות אלה של ההורים ביחס לילדיהם משקפים תהליכים משותפים הנוגעים לרמת המעורבות של ההורים בחיי מתבגריהם או
  למידת ההשקעה שלהם בילדיהם. מעורבות גדולה יותר קשורה ליתר הפנמה של המתבגרים את הנורמות של ההורים באשר
  לשתיים אלכוהול והתנהגויות אחרות
.
 
 
י. גורמי סיכון וגורמי הגנה ייחודיים לאלכוהול אצל מתבגרים
 
נוסף על גורמי הסיכון וגורמי ההגנה הלא ייחודיים שנפרסו לעיל, זוהו גורמי סיכון וגורמי הגנה אחדים ייחודיים לאלכוהול:
היסטוריה משפחתית של צריכת אלכוהול נמצאה קשורה פי ארבעה עד תשעה לסיכון גבוה יותר לאלכוהוליזם בקרב צאצאים ממין זכר ופי
  שניים עד שלושה בקרב צאצאות, בהשוואה לצאצאים של מי שאינם אלכוהוליסטים. ממצאים אלה נתמכים בממצאי מחקרים של מאומצים
  ותאומים ותואמים ממצאים של מחקרי תורשה. היסטוריה משפחתית של אלכוהוליזם נמצאה קשורה לרמות גבוהות יותר של צריכת
  אלכוהול והתנהגות עבריינית בגיל ההתבגרות ובהתחלה מוקדמת יותר של צריכת אלכוהול.
משתני קבוצת הגיל (peer factors) הם גורמי השפעה צמודים למתבגרים המצוטטים לעתים קרובות ביותר בנושא צריכת אלכוהול.
  במחקרים רבים נמצא שחברים הצורכים אלכוהול הם גורם ההשפעה החזק ביותר, לעתים גורם זה מסביר עד 50% מהשונות של
  הממצאים. בספרות המחקר נמצא גם כי הליך הבחירה של חברים אינו מקרי אלא כרוך בדפוסי אינטראקציה חברתית משוכללים של
  בחירה ודחייה. נשירה מקבוצה חברתית אחת והצטרפות לקבוצות חברתיות נעשים על בסיס של עניין ופעילות משותפים, בהן מוזיקה,
  נושאי לימוד או פעילויות של סטייה, כולל צריכת אלכוהול. כאשר בקבוצת הגיל ישנה הידרדרות לצריכה רבה יותר של אלכוהול או
  שמתחילה בה צריכת סמים, חלק מהחברים עוזבים את הקבוצה ובין הנשארים גוברים הקשרים והמחויבות לקבוצה ולפעילויותיה.
- במשפחות שבהן מצוי הורה אלכוהוליסט מתאפיינות בתהליכים משפחתיים והתנהגות הורית אשר תורמים לחוסר עקביות בהתנהלות
  ההורית, פגיעה רבה יותר בבן הזוג ובילדים, עימותים בין בני הזוג, ולחצים רבים יותר (למשל, מצוקה כלכלית בשל עבודה לא רציפה של
  הורה אלכוהוליסט). גורמים אלה עשויים לערער את הסביבה היציבה יחסית והתמיכה הרגשית שנחוצים להתפתחות הילד והמתבגר.
  חוסר יציבות זו עשויה לתרום למעורבות בצריכת אלכוהול בגיל צעיר יותר ובדפוסים קשים יותר אצל מתבגרים אשר מבקשים לברוח
  מסביבת הבית ומתוך כך הם מתקרבים לחברים סוטים יותר לשם קבלת תמיכה חברתית.
 
אחים בוגרים משפיעים במידה רבה על צריכת אלכוהול בגיל ההתבגרות. ארי ואחרים (1993) שבדקו מתבגרים בני 11 עד 17 דיווחו
  מתאם גבוה בתחום זה. במחקר נוסף של נידל ואחרים (1986) נמצא שכאשר האחים הבוגרים לא צרכו אלכוהול בשנה האחרונה אזי יותר
  מ-90% מהמתבגרים שנבדקו לא צרכו אלכוהול בשנה האחרונה. אם בקרב האחים הבוגרים נמצא שצרכו אלכוהול 20 פעמים ויותר בשנה
  האחרונה, אזי נמצא שיותר מ-25% מהאחים המתבגרים שנבדקו צרכו אלכוהול.
 

יא. ציפיות שנקשרות לאלכוהול הן גורם סיכון

ציפיות מאלכוהול
נמצאו קשורות בעקביות להתחלה של צריכת אלכוהול, לצריכה ברמות גבוהות יותר (למשל, רמות של תכיפות וכמות), ולהגדלת הכמויות שנצרכות במשך הזמן. הציפיות מאלכוהול נובעות מתיאוריית הלמידה החברתית והן תחום חשוב להבנה משום שהן עשויות לשקף תועלתיות סובייקטיבית (למשל, עלות ותועלת) הקשורה לצריכת אלכוהול. במחקר שבוצע בקרב תלמידי כיתות ז' ו-ח' ששתו פחות מארבעה משקאות בכל חייהם (לא שתיינים) נמצא שהציפיות מאלכוהול שהועלו על ידם ניבאו יותר מרבע השונות ברמות הצריכה של אלכוהול 12 חודשים מאוחר יותר. כמו כן, נמצא הבדל משמעותי בין המתבגרים שנהפכו לשתיינים בעייתיים בבדיקה השנייה (כעבור שנה) לבין מי שלא הפכו לשתיינים בעייתיים, בחמישה מתוך שבעה סולמות הציפייה מאלכוהול שנבדקו בבדיקה הראשונה. בחלק מהמחקרים בתחום זה נמצאו קשרים דו-כיווניים בין צריכת אלכוהול לציפיות מאלכוהול (למשל, ציפיות מאלכוהול ניבאו גידול בצריכת אלכוהול וצריכת אלכוהול ניבאה את הגדלת הציפיות ממנו). במחקר מסוים נמצא שהציפיות של מתבגרים מאלכוהול ניבאו צריכה בפועל תשע שנים מאוחר יותר, מתוך התחשבות בצריכה הראשונית.
היישום של תיאוריית הציפייה לבעיה של שתיית אלכוהול היא דוגמה טובה של יישום מדע בסיסי בחקר בעיות אנוש. המוח האנושי תמיד מתכונן לפעולה על ידי צפיית מאורעות עתידיים והכנת תוכניות תגובה טנטטיביות. כחלק מהליך זה, בני האדם מעצבים באופן שגרתי ציפיות של גירוי-גירוי, שהן ציפיות שהולכות יד ביד עם הגירויים שלהן; עשייה זו עוזרת לבני אדם לראות סדר בעולמם ומאפשרת את צפיית העתיד. בני אדם גם יוצרים באופן שגרתי ציפיות של תגובה-תוצאה, שהן ציפיות שנוגעות לתוצאות הצפויות מאפשרויות התנהגות. ציפיות מסוג גירוי-גירוי ותגובה-תוצאה מושפעות מהניסיון ומהבדלים אינדיבידואליים בתגובתיות. בעזרת כלים אלה אפשר להתחקות על התנהגות של צריכת אלכוהול והטווח שלה החל מצריכה לא בעייתית עד לצריכה בעייתית.
ציפיות בנוגע לאלכוהול נוצרות בתחילה כציפיות מסוג גירוי-גירוי. ילדים בני 3–5 אשר נטו לחשוב שמבוגרים הנראים שותים בתמונה צורכים משקה אלכוהול, והבדלים אינדיבידואליים בנטייה זו ניבאו רמות של שתיית אלכוהול 9 שנים מאוחר יותר. לפיכך, הקישור של מבוגרים (בדרך כלל מודלים חשובים וחזקים לחיקוי) לצריכת אלכוהול נמצא גורם חשוב בהבנת התנהגות עתידית. בגיל 9 או 10, ילדים נוטים ליצור ציפיות לשתיית אלכוהול מסוג תגובה-תוצאה. ציפיות התגובה-תוצאה שלהם בנוגע לאלכוהול בגיל זה נוטות להיות שליליות; תלמידי כיתה ג' נטו לקשר בין שתייה לבין התנהגות פראית, לעומת זאת, ילדים אשר הביעו ציפיות חיוביות יותר בנוגע לאלכוהול נטו לשתות יותר אלכוהול מאוחר יותר.
מחקרים בילדים מעט מבוגרים יותר הראו שהם נוטים להביע ציפיות חיוביות יותר וכי הבעת ציפיות חיוביות יותר השתקפה בצריכת אלכוהול רבה יותר. עדיין לא קיימים מחקרי אורך של קשר בין ציפיות ילדים מאלכוהול בגיל 10–12
 
לבין צריכת אלכוהול מאוחר יותר. תקופת גיל זו היא חשובה ביותר משום שהיא מעבר לחטיבת ביניים ולגיל ההתבגרות.
מחקרים אחדים מרמזים לכך שיש סיכוי שהבדלים אינדיבידואליים בציפיות בילדות ינבאו הבדלים בהתנהגויות שתייה בראשית גיל ההתבגרות.
 
1. גולדברג ואחרים (1994) מצאו שיתרונות נתפסים של שתיית אלכוהול (למשל, ציפיות חיוביות מסוג תגובה-תוצאה) ניבאו התנהגויות של
    צריכת אלכוהול אחרי שישה חודשים בקרב תלמידי כיתה ה'.
2. ישנה מידה רבה של התלכדות בין מדדי ציפייה שתומכים באלכוהול בילדות עם אלה של מתבגרים, בקרב ילדים בפתח גיל התבגרות.
    ממצא זה חשוב משום שמדדי ציפייה של מתבגרים שנבדקים בשנה הראשונה של חטיבת הביניים מנבאים התנהגויות עתידיות של
    שתיית אלכוהול.
3. בקרב מתבגרים שלא שותים אלכוהול בכיתה ז' ניבאה הציפייה שאלכוהול יקל על התנסות חברתית, הן התנהגות שתייה הן שתייה 
    בעייתית שנה מאוחר יותר. הבדלים אינדיבידואליים בציפייה להקלה בקשרים חברתיים הטמונה בצריכת אלכוהול, ניבאה הבדלים
    במסלולי השתייה שנתיים מאוחר יותר.

גורמים המשפיעים על יצירת ציפיות מאלכוהול בגיל ההתבגרות:
1. חשוב להבין שגורמים אינטראקטיביים משפיעים על יצירה של ציפיות. היסטוריה משפחתית של אלכוהוליזם, רמות של צריכת אלכוהול
    בקרב ההורים, עמדות בנוגע לשתייה של בני קבוצת הגיל, ותמונה טיפוסית לגבי המתבגר השותה, כולם מעצבים את הציפיות.
2. מתבגרים אשר מתחילים לשתות אלכוהול בגיל צעיר נוטים להגדיל את התמיכה בציפיות חיוביות מאלכוהול, בלולאה של משוב חיובי.
    ציפיות שנוצרות בילדות המאוחרת נוטות להיות גמישות; במחקרים נמצא שאפשר לשנות ציפיות מאלכוהול בקדם גיל ההתבגרות על ידי
    התערבויות ממוקדות.
3. נראה שאנשים עשויים להיות מוכנים ליצירת ציפיות שכרוך בהן סיכון גבוה, כפונקציה של גורמי אישיות. סמית ואחרים הראו שיחידים
    בעלי סוגי אישיות שונים יצרו ציפיות שונות בעקבות אותה התנסות, ותימוכין לממצא זה נמצאו בנתוני מחקרים חוצי מגזרים 
    cross sectional נערכו בקרב מתבגרים.
4. גורמי אישיות ולמידה משפיעים על יצירת ציפיות באופן הדדי, בשילוב עם מאפייני המעבר ההתפתחותי לגיל ההתבגרות וחטיבת הביניים.
    רות שעוסקת בהתפתחות עשירה במודלים להבנת ההליך של סיכון בנקודות המפנה של מעברים בהתפתחות. למשל, ההתבגרות  
    המינית והמעבר לבית ספר אחר, חשיפה ללחצים רבים בה בעת הגדלת הרגישות בביולוגית והפסיכולוגית, וגורמי סיכון אחרים.
 
המחקר של ג'סור (1991) שמהווה ציון דרך בשדה המחקר מראה ששימוש באלכוהול ושימוש לרעה אינם קורים בדרך כלל במנותק מבעיות התנהגות אחרות בגיל ההתבגרות, בהן עישון, צריכת סמים, פעילות מינית בגיל צעיר, התנהגות אנטי-חברתית, קרבה מעטה ללימודים
ולהתקדמות בלימודים. ישנן נקודות מבט שונות לגבי המנגנונים אשר מונחים ביסוד מתאמים אלה:
- "מודל השער" מניח שצריכת האלכוהול בקרב מתבגרים מגבירה את האפשרות לבעיות התנהגות אחרות של בגיל ההתבגרות, משום 
   חשיפה לאלכוהול משנה את מהלך ההתפתחות בגיל ההתבגרות.
-  חוקרים אחרים טענו שישנה התגברות של הופעה מצטברת של בעיות התנהגות בגיל ההתבגרות משום שצריכת אלכוהול בגיל 
   ההתבגרות היא ביטוי אחד של נטייה כללית יותר להתנגד לנורמות חברתיות. במקרה זה מתבגרים צורכים אלכוהול מאותן סיבות שהם 
   צורכים או משתמשים לרעה חומרים אחרים או מעורבים בהתנהגות אנטי-חברתית (למשל, צורך חזק יחסית לריגושים ולתמיכה חברתית, 
   אשר מוכפלים על ידי רמות נמוכות יחסית של ריסון עצמי).

אחד של נטייה כללית יותר להתנגד לנורמות חברתיות. במקרה זה מתבגרים צורכים אלכוהול מאותן סיבות שהם צורכים או משתמשים לרעה חומרים אחרים או מעורבים בהתנהגות אנטי-חברתית (למשל, צורך חזק יחסית לריגושים ולתמיכה חברתית, אשר מוכפלים על ידי רמות נמוכות יחסית של ריסון עצמי).
 
למרות ששתי נקודות מבט אלה שונות זו מזו, ייתכן מאוד שהן משלימות זו את זו. צריכת אלכוהול עשויה הן לשקף נטייה בסיסית להתנהגות לא מרוסנת ובה בעת לשנות את מהלך ההתנהגות בגיל ההתבגרות באופן אשר מגדיל את הסיכוי לתוצאות לא נאותות. מקגו ואחרים (2001), דיווחו שצריכת אלכוהול בגיל צעיר נקשרה לשורה של סימנים שהיו קיימים קודם לכן הנוגעים לחוסר עכבות, כולל רמות של היפראקטיביות / אימפולסיביות וחוסר קשב וכן לשינויים פוטנציאליים בגלי  המוח שקורים בעת התרחשויות.   גורם זה ידוע היטב כסמן ביולוגי של סכנת אלכוהול. לעומת זאת, קייס ואחרים (2007) מצאו שצריכת אלכוהול בראשית גיל ההתבגרות קשורה להגדלת הסיכון לשורה של סכנות, כולל הגדלת המאבקים בין הורה לילד, מעורבות פחותה בבית הספר, וחשיפה מוגברת למודלים סוטים בקבוצת הגיל.
 
על פי מחקרים נמצא שההשפעה התורשתית על צריכת אלכוהול נוטה לגבור מאמצע גיל ההתבגרות עד סוף גיל ההתבגרות (רוז ואחרים, 2001). כמו כן, בסוף גיל ההתבגרות ותחילת הבגרות, השפעות התורשה על תסמינים של שתיית אלכוהול בעייתית, נוטות לחפוף במידה נרחבת השפעות תורשה על מחוונים (אינדיקטורים) אחרים של התנהגות חסרת מעצורים. עם זאת, למרות שמחקרים מן העת האחרונה מרמזים על כך שישנם צעירים אשר אצלם שתייה מרובה של אלכוהול בסוף גיל ההתבגרות, עשויה להיות מונעת במידה רבה על ידי הבדלי תורשה בנטייה להתנהגות לא מרוסנת, אין זה מוציא מכלל האפשרות את גורמי התורשה הייחודיים להשפעת אלכוהול (למשל, השפעת התורשה על רגישות לאלכוהול) או להשפעת הסביבה. למעשה ישנם שפע של ממצאים שהשפעות של תורשה על התנהגות מורכבת כמו שתיית אלכוהול, משקפים פעולה ותגובה הדדית מורכבת בין גורמי תורשה וסביבה, והמשמעויות שלהם לגבי שתיית אלכוהול בקרב מתבגרים מתחילות להיחקר רק לאחרונה.
 
המעבר ללימודים במכללה או באוניברסיטה (בארצות הברית זה קורה מיד אחרי תיכון) מדגים את הטבע המורכב של השפעות הסביבה על שתיית אלכוהול בקרב מתבגרים. ממחקרים נמצא באופן דו-משמעי ששתיית אלכוהול, במיוחד שתייה הוללת, גוברת באופן בולט במעבר מתיכון למכללה. עם זאת, נמצא שאין הבדל משמעותי בין שיעורי השתייה של תלמידי מכללה למי שאינם תלמידי מכללה (בני אותו גיל), ממצא אשר מלמד שייתכן שבסוף גיל ההתבגרות, בתהליך
 
ההתפתחות הכללי, חלה עלייה בשיעורי השתייה הבעייתית של אלכוהול. יותר מזה, השפעת המכללה על התנהגות של שתייה עשויה להיות זמנית ברוב המקרים. עם זאת, אין אנו יכולים לסכם שלעלייה החדה בצריכת כמויות גדולות של אלכוהול, בבת אחת, בסוף גיל ההתבגרות אין תוצאות ארוכות טווח. נמצא שתלמידים שהמשיכו ללמוד במכללה שתו אלכוהול בתיכון פחות מאשר תלמידים שלא המשיכו ללמוד במכללה. לפיכך, כנראה שסביבת המכללה עשויה לגרום
 
לרמות גבוהות של שתייה בעייתית גם בקרב אוכלוסייה שנמצאת בסיכון נמוך יחסית. עדיין נותר לבדוק מחקרית מיהם אותם תלמידים שמועדים יותר מאחרים להיות מושפעים מהסביבה בסוף גיל ההתבגרות ומהן ההשפעות ארוכות הטווח של השתייה ההוללת אשר מאפיינת את סוף גיל ההתבגרות.
התזמון של נקודות מפנה אחרות בסוף גיל ההתבגרות קשור גם כן לשתייה בעייתית. הנטילה של תפקידים חברתיים של מבוגרים בגיל ההתבגרות, אשר בכמן ושולנבגרג (1993) הגדירו "התפתחות שמקדימה להבשיל", קשורה גם כן לסיכון מוגבר לשתייה בעייתית ולבעיות חברתיות אחרות. למשל, נמצא שמתבגרים אשר עובדים יותר מ-20 שעות בשבוע, נשואים או מי שנעשו הורים, נמצאים בסיכון גבוה יותר לשתייה בעייתית בהשוואה למתבגרים שמסלול ההתפתחות החברתית שלהם יותר נורמטיבי.
ייתכן שההשפעה העיקרית של בשלות מינית בגיל צעיר על שתיית אלכוהול היא להקדים את הגיל שבו מתחילים לצרוך
אלכוהול, אך אין לתופעה זו כמעט כל השפעה ארוכת טווח (משום שכולם מבשילים מינית תוך כמה שנים).
ההשפעה של הבדלי מגדר על התנהגות של שתייה מתגברים בגיל ההתבגרות (בשלבים מוקדמים יותר הם מזעריים). למרות שהסיכוי שבנות יתנסו באלכוהול הוא כמו זה של בנים, קיים סיכוי פחות בהשוואה לבנים שהן יאובחנו כסובלות מ"תסמונת של צריכת אלכוהול" ויהיו מעורבות בשתייה הוללת. קיימים הבדלים בפרופיל הסיכון בין בנים לבנות בגיל ההתבגרות: למשל, אצל בנות קיים סיכוי גבוה יותר מאשר אצל בנים להיות קורבן של פגיעה ולסבול מדיכאון וחרדה, תסמינים שקשורים לצריכה מוגברת של אלכוהול. בנים נוטים יותר מבנות לסבול מהפרעות התנהגות ואימפולסיביות. למרות שאנו יודעים על קיומם של הבדלי מגדר בשתיית אלכוהול בגיל ההתבגרות, מעט ידוע על המנגנונים אשר גורמים להבדלים אלה ועל הגורמים להתלכדות במאפייני השתייה של זכרים ונקבות בבגרות.


למראי מקום לגבי נושא זה ראה את המאמר:
Brown, S. et al. (2008). A Developmental Perspective on Alcohol and Youths 16 to 20 Years of Age. Pediatrics, 121, Sup. 4, 290-310.

 


 
 
 
 


 
 

 
 
 
איילת לוינרסקי    טל. 052-8955544    ayeletlev@adhdcenter.co.il                                                                                            Design: Edna Ricklin's studio

לייבסיטי - בניית אתרים