אימון בשפת גוף

כלי עבודה על הדימוי העצמי, תקשורת פנימית ובינאישית וכשרים חברתיים... מודעות עצמית ומודעות לשפה בה אנו שולטים פחות. זיהוי ותיאום בין הרגש למה שנאמר. כלים וטכניקות לקריאת סימנים חברתיים לתקשורת הולמת ויעילה, מודעות והבנה מה ואיך אני משדר. להתנהגות הגוף שפה משלה מעבר למלים.
 
שפת גוף - שפת הרגש, או במלים אחרות הרנטגן של התת-מודע. חשיפה וקליטה רגשית. מעין משא ומתן של הרגשות שלנו. לרושם הראשוני הזדמנות חד-פעמית. במשך ה-90 שניות הראשונות מהרגע שאנו פוגשים את האדם שמולנו. החלק המילולי מהווה כ-7% מהמסר התקשורתי. שפת הגוף מהווה כ-93%. המסר המילולי הוא מה אומרים, המסר הבלתי מילולי הוא איך אומרים, כאפקט הברק והרעם. החלק הויזואלי מגיע למוח מהר יותר מהצליל.

אנו קולטים סיטואציות ומשדרים החוצה באמצעות החושים. 85% אנו קולטים בעיניים. 10% אנו שומעים באוזניים. 5% באמצעות חוש המגע, טעם וריח. אנו רואים יותר מאשר שומעים, ושומעים יותר מאשר מריחים ונוגעים. אומנם חושי הריח והמגע הם בעלי עוצמה חזקה יותר, אך השימוש בהם בתדירות נמוכה יותר.

לגוף שפה משלו ובו אנו פחות שולטים, אך התת-מודע שלנו קולט אותות אלה הרבה לפני המודעות שלנו. לכן, כשאנו צופים בסרט אנו מתאמצים פחות מאשר בהקשבה לדיונים, שיחות או הרצאות.

דמיינו סיטואציה בה אנחנו נמצאים בסביבת אנשים לא מוכרים. אלפי גירויים חיצוניים עינינו קולטות, אך כדי לשרוד ולא להתבלבל מול עומס אדיר בפרק זמן קצר ולשמור על מיקוד, המוח שלנו מחליט היכן כדאי ברגע זה להתמקד, בתוכן שאנו שומעים או במה שאנו רואים וחווים. לעתים אנו עושים שילוב של שניהם.

העיניים שלנו קולטות אלפי גירויים. דעתנו מוסחת מדי פעם עקב גירויים מסויימים. המוח מאחסן את חלקם ללא תיוג וקיטלוג ולכן פעמים רבות אנו לא זוכרים את שראינו או שמענו ממש לפני רגע. הרבה פעמים אנו מוצאים עצמנו קולטים סיטואציות בלי לדעת לשים את האצבע מה בדיוק קרה שם? למה אנחנו מרגישים ככה?

תחושת בטן מזהה ומזהירה אותנו, אך ההגיון לא מרפה מאיתנו ואנו נוטים להקשיב לו יותר, כי הוא הגיוני יותר, סביר יותר, עונה על ציפיות הסביבה, לכאורה אמיתי יותר. בעוד שהרגש שלנו, האינטואיציה שלנו נדחקת לפינה ואינה מקבלת מקום עצמאי, אלא הערות וביקורות, כי לה אין הסבר - משמע לא קיים. הקשבה להיגיון זה המקום הבטוח, והקשבה לרגש זה האי-וודאות, לא ניתן להוכיח ומאוד חשוב לנו ללכת לפי מה שהסביבה מצפה מאיתנו כדי להיות כמו כולם ולא יוצאי דופן.
וכך אנו מחליטים לעשות צעדים שקולים והחלטות שאם ניכשל בהם, יהיה הסבר הגיוני, איזשהו כיסוי ששם החברה תקבל אותנו והעונש לא יהיה חמור מדי. בעוד שפעמים אנו לא עושים החלטות מתוך הרגש הפנימי שלנו, מהאינטואיציה ואח"כ מתחרטים ומרגישים מתוסכלים שלא הקשבנו לקו הפנימי שלנו ולמרות זאת, כמה פעמים זה קורה לנו?
   


אז מהו אימון בשפת גוף?

תהליך שותפות דינאמי וחווייתי, תוך יצירת מרחב ביני לבין המתאמן הילד, המתבגר, המבוגר, המביא אותנו למודעות עצמית ומעמיקה בבני אדם, לזיהוי ושיפור התקשורת הבינאישית. אנו לומדים לזהות סיטואציות מלחיצות ולרכך מחיצות, מחסומים רגשיים והתנגדויות של עצמנו ושל האנשים מולנו. זיהוי תוקפנות ויצירת אמפטיה הדדית. זיהוי מה אנו והסביבה משדרים? איזו נוכחות יש לנו בסביבה חדשה? התרשמות ראשונית, יתרון, השפעה ושליטה. איך מעבירים מסר עוצמתי, איך סוחפים אחריי, איזה מסר אני מעביר כשאני מתכוון ל..., חברות / זוגיות, זיהוי סימני מתח ושקר, תדמית אישית, משא ומתן, מה אמיתי ומה לא? זיהוי וסינון רגשות וכוונות שאינם נאמרים במלים, איזה מסרים אנו קולטים או משדרים באמצעות הפנים, הקולות, האינטונציות, הידיים והרגליים? זיהוי תנוחות הגוף ומשמעותן, איך אנחנו הולכים, מה המרחב הטריטוריאלי שלי? שיקופים, זיהוי סימנים מחשידים, איך מקשיבים בשלושת רמות ההקשבה ומהי הקשבה אפקטיבית ועוד...

ק.ת.י.מ.ב.ה - קול, תנועה, ידיים, מבט, ביטחון עצמי, הופעה חיצונית / התנהגות

אני חושפת את הילד, המתבגר, המבוגר לעולם הרגשי שלו. המתאמן לומד לזהות וליישם טכניקות אלה על-מנת להעביר מסרים באופן יעיל, סוחף, מכיל ואמין יותר. הצד השני קולט ומסנן את הדברים ששומע, רואה ומשקף חזרה ונוצר מעגל של שפה חדשה לתקשורת חיובית הולמת.
 
 
   

מה לאימון בשפת גוף ולהפרעות קשב וריכוז ו/או לקויות למידה?

זה לא פינוק, אנוכיות, עצלנות או מניפולציה, אלא קושי אמיתי להגיב לאתגרים שאיננו מצליחים להיענות להם בצורה יעילה והולמת לסיטואציה. בעלי הפרעות קשב וריכוז ו/או לקויות למידה מגיבים בצורה לא הולמת לסיטואציות חברתיות משום שחסרים להם מיומנויות קוגניטיביות שיסייעו להם להתמודד ביעילות עם הדרישות המופנות כלפיהם. לכן לרוב נוצר הרושם שאלה הם אנשים מניפולטיביים שמחפשים תשומת לב.

תקשורת מילולית היא השפה המוכרת, המשמעותית והשימושית ביותר עבורנו כדי לבטא חשיבה, עמדה, רגשות,העברת אינפורמציה ולתקשר באופן יעיל. פעמים רבות מיומנויות אלו בתחום עיבוד השפה לקויות וגורמות לקשיים בבעיות הדורשות גמישות והתמודדות עם תסכולים. הקשיים העיקריים הבאים לידי ביטוי בהפרעות קשב וריכוז הם - תפקוד לקוי בתחום הניהול, התארגנות, וויסות רגשי וחשיבה נוקשה והבעת רגשות. בעת תסכול, כעס אין מספיק אוצר מלים בשליפה על מנת להביע רגשות, ולכן הפתרון הקל עבורם - להגיב באופן רגשי אימפולסיבי ובהבעת זעמם באופן פחות מעובד "אני לא סובל אותך", "בחיים לא שמחק איתך" ולבחרוח לחדר בהפגנתיות ולהסתגר.

התפרצויות אלו גורמות לאנשים סביבו להגיב בכעס והתנגדויות כלפיו וכך בחוויה של אדם עם ADHD תחושת תסכול ומרירות והוכחה לכך שתחושותיו מבוססות ומוצדקות ובכך מקבע עצמו בפרשנויות בלתי הולמות לסיטואציה וזה יוצר מלכוד שחוזר על עצמו כל פעם מחדש, ולכן הוא נשאר תקוע באמונה ש"אף אחד לא מבין אותי".

על-מנת לצאת מתסכול זה, חשוב שהמתאמן ידע לזהות ולסנגר עבור עצמו כדי לבטא את צרכיו ולעמוד על שלו וע"י כך עוצמות התסכול והכעס ירדו בהדרגה. אני מלמדת את המתאמן להשתמש בארגז הכלים בשפת הגוף המאפשרת למתאמן לזהות את הסיטואציה ולבחור באופציות נוספות התבוננויות ולהתאים כלים בלתי מילוליים לכל מקרה ומקרה.

כלים בלתי מילוליים הם באמצעות אלמנטים ויזואליים בסיסיים ראשונים שקל יותר לסביבה לקלוט ולפרש עוד לפני שמיעת התוכן המילולי, מה שמאפשר כבר במגע ראשוני זה, המתאמן מרכך את הסביבה ויוצר מומנטום נקי להבעה רגשיה המפיג מתחים ותסכולים מיותרים.

אז איך פותרים בעיות באופן יעיל?
אני מלמדת את המתאמן טכניקות ממוקדות של הבעות בלתי מילוליות בסיסיות אשר ירחיבו את יכולותיו ואמונתו בדרכי התמודדות הפותחות מרחב חדש עם הסביבה, ריכוך, השדהות ואמפטיה, ובכך המאתמן יוכל לבטא את צרכיו ולפתור קשיים המאוחסנים ובזכרונות ושלא באו לידי ביטוי עד כה, ובכך המתאמן ישדר סימנים בהירים ונעימים יותר ויאפשר לו לקלוט סיטואציות ממקום לא שיפוטי יותר מקבל.

כשרמת המתח יורדת המתאמן יכול לקלוט ולהגיב לסיטואציה באופן שקול ומחושב יותר. המתאמן מאמן את מנגנוני הוויסות הרגשי שלו כדי לפתור קשיים ובעיות בצורה יעילה יותר.

אנשים עם ADHD נוטים להגיב מתוך מחשבה נוקשה ופחות גמישה, משום שזה עושה להם סדר בבלאגן. מתוך הנטייה לפרפקציוניסטיות "הכל או לא כלום", ראייה בשחור/לבן ובכך הם פחות צריכים להתאמץ ולהתמודד עם חוויות לא נעימות כגון חרדות במצבים מסויימים. מצד אחד הם חוסכים אנרגיות מתסכלות ומיותרות לצורך התמודדות עם סיטואציה מלחיצה, ומצד שני הם נשארים תקועים בתוך המחשבה הנוקשה שאינה מאפשרת להם לשמור על הספונטאניות והיצירתיות שלהם ולשחרר עצמם מהצפה רגשית. מה שמחזק אצלם את האמונות, התפיסות המוטעות לגבי הסביבה ולגבי עצמם ובכך משאיר אותם תקועים במעגל של דימוי עצמי נמוך.

אני מאמנת את המתאמן בזיהוי ושימוש בשפת הגוף כמקור מרגיע, ממתן ויוצר שקט פנימי המביא אותו להקשבה אפקטיבית לעצמו ולסביבה. זה הבסיס לקליטת והפקת שפה יעילה ביני לבין הסביבה, לדוגמה: ריכוך העמידה או הישיבה ליד אותו גורם מלחיץ המאפשר לו לנשום בצורה רגועה ולכוונן את סגנון ההקשבה למסר שמועבר אליו. להיות פנוי רגשית ולהשאיר ידיים פנויות ללא מסיחים.

להתבונן ולהקשיב בשלוש רמות הקשבה. החלק המילולי, זיהוי מה שלא נאמר והגוף משדר ולשים לב לאיכות הקול - אינטונציה. ברגע שהמתאמן עסוק בשלושה אלמנטים אלה, הוא יוצר אווירה של כאן ועכשיו, במצב זה רמת הקשב עולה והמסוחות יורדת.

סינון רגשות והפחתת שיפוטיות ע"י כלים מתאימים - יצירת אמפטיה. כלי בסיסי ומאוד יעיל לדוגמה "אפקט המראה" - שימוש בתנועות והבעות פנים שבהן משתמש האדם שעומד מולי.

מספר כללים בסיסיים בתקשורת:
שימוש בתנועות פתוחות ונינוחות.
הנהון בראש מידי פעם מתוך הזדהות ויצירת קשר אפקטיבי יעיל.
חכה לסיום המשפט והגב עם הבעות פנים התואמות לרגשותיך והתאמתן לסגנונות תקשורת שונים.
אין להתפרץ לדברי הזולת. ספירה עד 5 לפני מתן תגובה. אין תשובות מיידיות!
שמירה על קשר עין לפחות 60% מזמן השיחה.
הכנסת אנרגיות חיוביות לאווירה.
דיבור בטון רגוע וללא מתח. לא להטיף ולא לתת עצות.
יצירת מיקוד בהאזנה למה שנאמר ולמה שלא נאמר.
לשמור על ידיים פנויות ולא להתעסק עם עצמך.
מיקוד בקשב לרמזים, לישוניים בהבעות הפנים, בתנוחת הגוף וטון הדיבור ומעצם המודעות אנו מיישמים זאת על עצמנו בכאן ועכשיו.
שדר שפת גוף דינאמית ופתוחה ע"י תנועות ידיים פתוחות.
חיוכים והבעות פנים רכות ע"י שחרור שרירי הפנים.

הבעת חום ואמפטיה ע"י מסרים בלתי מילוליים. דרך זו יעילה גם לשחרור עצמי ממתחים, מהנוקשות ו/או מהחרדה שלי וע"י כך ניפתח פיסית ונפשית אל הסביבה. אנו משחררים עצמנו מהמחסומים של עצמנו ושל האדם שעומד מולנו.


בעלי ADHD / לקויות למידה, לרוב אינם מזהים ומבינים את השפעת התנהגותם, לא רואים את עצמם ולעתים אינם מפרשים בצורה הולמת תגובות חברתיות. נטייתם לפרש באופן אישי מתוך העולם הפנימי שלהם עד שכל האנרגיות שמורות להתגוננות ושמירת המצב בתקוע בחייהם בתוך סבכים רגשיים ולא נשארות להם אנרגיות פנויות להכלת רמזים וסממנים חברתיים.

ילדים, מתבגרים ומבוגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז נוטים פחות לשים לב לסממנים חברתיים. פעמים אנו מפספסים מלים חשובות שנאמרו בגלל שבאותו רגע היינו מוסחים ואף אינינו מודעים לכך שבאותו רגע אנו מוסחים, ומבינים זאת רק בדיעבד. אני מלמדת את המתאמן להתאמן על 3 רמות הקשבה. לקחת נשימה ארוכה, לשנות תנוחה ולצאת מהריכוז בעצמי להקשבה משולבת בשלושת רמות ההקשבה על מנת להישאר במיקוד לאורך זמן עם האדם מולו אני עומד.

אני מלמדת את המתאמן כלים יעילים להתמודדות במצבים אלו ע"י משחק תפקידים והעברת מסרים בלתי מילוליים המשחררים את המתח והאנרגיות שאינן משרתות אותו עוד. חיוך, הבאת הגוף קדימה, מיקוד במה שנאמר, מבט בעיניים  ושימת לב לטון הדיבור ולאינטונציה, הם הבסיס להקשבה פעילה וממוקדת. בבואנו להעביר מסר חשוב לאדם שמולנו, נשתמש במחוות, בהנהון עם הראש, שימוש בתנועות ידיים, שינוי תנוחות ישיבה / עמידה, על-מנת להישאר עם האנרגיות הנכונות ולאפשר למאזין למקד הקשבתו ומבטו בי ולא לברוח מוסחות.

באמצעות כלים יחודיים, מצגות ומשימות המתאמן יחווה תחושת שליטה במצב, הישגיות ודימוי עצמי גבוה יותר. ישחרר התנגדויות, יקרב ויעביר מסר אמין ואמפטי וייצור תנאים הולמים למשא ומתן עם כל אדם עמו יבוא במגע.


הבנת והטמעת כלים אימוניים בשפת גוף יאפשרו לנו ליישם אותם בכל תחום בחיינו

ארגז הכלים לאימון בשפת גוף בא לתת פתרון למיומנויות שיש לאמן ולפתח בארבעה תחומים עיקריים

מיומנויות ביצועיות
התמודדות עם שינויים
מיקוד במטרה
התארגנות\מיון וסיווג מחשבות
רווח / הפסד - מחירים ותמורות
ארגז אפשרויות בחירה - שימוש באוצר הכי חשוב והכי בסיסי שלנו "זכות בחירה"
תכנון אסטרטגי - חשיבה כמה צעדים קדימה

מיומנויות שפה
העברת מסרים בלתי מילוליים של רגשות אשר באמצעותם אנו משחררים את עצמנו מנוקשות, מהתגוננות, סגירות והתבצרות.
מסינגור הורי לסינגור עצמי - אסרטיביות ועמיד על שלי ע"י הטמעת שפת הכלים הבלתי מילוליים. אנו משתחררים מהתקיעות ופורצים דרך בביטוי בהיר והבעת רגשות אפקטיבית ויעילה.

וויסות רגשי
הטמעת כלים שפתיים בלתי מילוליים.
זיהוי טוב יותר של סיטואציות. מפרשים ומגיבים בדרכים הולמות המפחיתים חרדות.
מזעור תגובות רגשיות
זיהוי ומיקוד בתפרצויות
מעבר מתקשורת פאסיבית לתקשורת אקטיבית הולמת ויעילה

גמישות תפיסתית
חשיבה במגוון רחב של אפשרויות שעומדות לרשותי ויציאה מפרפקציוניסטיות
הכלת שינויים והתמודדויות במצבים עמומים של אי-וודאות
פתיחות לדברים חדשים
קבלה עצמית. החולשות שלי. הטעויות שלי
זיהוי סממנים חברתיים הולמים לסיטואציה
תקשורת בינאישית
פתיחות לזולת כמפתח לשחרור עצמי מהכלא הפנימי שלי
המחול הפנימי של היגררות והובלה
פתיחות לזולת ושחרור פנימי מעצמי

חשוב לציין שכל אחד מבטא רמות ועוצמות שונות וקשיים שונים ולכן ההתייחסות לכל מקרה באופן ספציפי ושונה. 
יש כאלה שניחנים בכריזמתיות, קסם אישי, יכולת לסחוף אחריהם אנשים ע"י קסמם האישי ובהתנהגות מוחצנת, מלאת נוכחות, ובמקרה זה אין להם שום בעיה במיומנויות חברתיות. אך הם יכולים להתקשות בחוסר אירגון, אימפולסיביות, התמהמהות, דחיינות, לקיחת סיכונים, פרפקציוניסטיות, הצקות וסגנון דיבור קולני. קושי בהכנת שיעורי הבית, קושי בקריאת ספרים, הצקות לאחים, קושי בהתארגנות בוקר, שעות שינה מאוחרות ועוד.




הרצוינאל שעומד מאחורי האימון בשפת גוף - רטנגן רגשי מוחי
התנייה מוחית וחיזוק החיבורים העצביים ע"י יצירת גירויים רבים

מחקרים רבים בנושא, העלו את הסברה כי תרגול מוחי ישפיע וישנה תפקודים רבים במוח. יגבירו חיבורים עצביים ויפתחו את הזיכרון. אני נוהגת לשלב באימון טכניקות חווייתיות, משחקי תפקידים, חשיפה לאימון בג'אגלינג ומשימות יומיומיות כגון הליכה מהירה או ריצה לפחות 30 דקות ביום. אימון מוחי לשיפור חוש המישוש המשפיעים גם על תפקודי השמיעה. הגירוי מסיר מחסומים מנטאליים.

האיזור המשמעותי והאחראי על התפקודים הקוגניטיביים במוח אינו מפותח מספיק. לכן הנוירוטרנסמיטורים (המוליכים העצביים) המוליכים דחפים חשמליים ומעבירים אינפורמציה מאיזור לאיזור אינם מסוגלים להגיב בצורה יעילה. המוליכים העצמביים חלשים ופמעים לא נקלטים לאורך זמן ולכן אנו מאבדים את רצף האינפורמציה שאנו קולטים וכך גם מגיבים בהתאם.

ברגע שאנו מאמנים איזורים מסויימים במוחנו ע"י תרגול יומיומי אנו משפיעים על האיזורים הקוגניטיביים במוחנו ומגדילים אותו פיסית. כמות החיבורים העצביים היא שגורמת למוח לעבוד ביעילות. ככל שאנו יוצרים גירויים חזקים יותר וממושכים יותר הם מעבירים לנוירונים קרובים אשר מחזקים את אותה ההתנהגות הספציפי. כך למשל אנו עושים בהתנייה. מקבעים תפיסות ואמונות וכך גם ניתן לעבוד על האיזורים החלשים שלנו ולפתח אותם גם ברמה הפיסית במוחנו. שינויים אלה ישפרו משמעותית את רמת הקשב והריכוז, שליטה על דחפים וויסות רגשי הולם.

בעת האימון המוח מגייס מאות אלפי תאי עצב שתפקידם לפתח ולפצות על מיומנויות אחרות. לשם כך האימון מסייע ליצירת חיבורים עצביים חדשים. בכך תיווצר גמישות מוחית ושיפור משמעותי בזיכרון, בתפיסה, בחשיבה, ברגש ובדימוי העצמי.


 
 
 

איילת לוינרסקי    טל. 052-8955544    ayeletlev@adhdcenter.co.il                                                                                            Design: Edna Ricklin's studio

לייבסיטי - בניית אתרים